Adding Strength And Not Weakness When Remembering Israel's Fallen

Rabbi Eliezer Melamed teaches us the proper way to remember our fallen:

ואם רוצים לקיים יום זיכרון, הרי זה בתנאי שהוא יוקדש לחינוך לעניינו ותפקידו של עם ישראל, ולערך מסירות הנפש למען כלל ישראל. ולא כפי שעושים בשנים האחרונות בתקשורת החילונית, שמשמיעים בעיקר דברי צער וכאב על הנופלים, בלי לדבר על העם ועל הארץ ועל הערכים שלמענם מסרו את נפשם. בדרך זו אין מכבדים את הנופלים אלא מבזים את זכרם, שכאילו נפלו לשווא, כי אין שום דבר שמצדיק מסירות נפש. אבל האמת היא שאלה שנפלו במלחמה על הגנת העם והארץ נתעלו למדרגת קדושים, ואין בריה יכולה לעמוד במחיצתם בעולם האמת. כל זה מושתק בתקשורת החילונית.

My translation:

If someone wants to observe a Day of Remembrance, this should be on the condition that it is devoted to teaching about the matter and role of the nation of Israel, and to the value of giving one's life for the community of Israel. And not as they have been doing in recent years in the secular media, that they mainly air words of sorrow and distress about those that died, without speaking about the nation or the land or the values that they sacrificed their lives for. In this they are not honoring the fallen, rather they are desecrating their memory, as if they fell in vain, because there is nothing that justifies sacrificing one's life. But the truth is that those that fell in defense of the nation and the land ascended to the level of martyrs, and other mortals cannot stand in their exclusive place in the World of Truth. All this is silenced in the secular media.